מחלות עפעפיים

לעפעפיים תפקיד חשוב בהגנה על העין, בשמירה על הקרנית ובסילוק גופים זרים מהעין. לעפעפיים גם תפקיד משמעותי במראה העיניים.

לאור התפקידים המרובים של העפעפיים, בעפעפיים ישנם מבנים אנטומיים מרובים העלולים לגרום למחלות שונות.

נסקור כאן את המחלות השכיחות, אך פרופ' זלוטו מטפלת בכלל מחלות העפעפיים בילדים ומבוגרים.

1. אקטרופיון/ אנטרופיון

מהו אנטרופיון?

אנטרופיון הוא מצב בו שולי העפעף (לרב תחתון) מסתובבים כלפי פנימה, כך שהריסים משפשפים את העין. מצב זה יכול לגרום לאודם, חוסר נוחות, דמעת, תחושת גוף זר, פצע בקרנית ואף זיהום בקרנית.

לרב מצב זה מופיע בגיל מבוגר עקב חולשה של רקמות העפעף השונות, אך מצב זה יכול להופיע לאחר ניתוחים, חבלה או בחולים עם מחלות רקמת חיבור שונות.

מהו אקטרופיון?

אקטרופיון הוא מצב בו שולי העפעף (לרב העפעף התחתון) פונים כלפי חוץ, כך שפני שטח העין חשופים ולעיתים העין אינה נסגרת במלואה. מצב זה גורם לחוסר נוחות בעיניים, יובש, דמעת, מצב זה יכול לגרום לפגיעה בקרנית ואף זיהום בקרנית.

לרב מצב זה מופיע בגיל מבוגר לאור גמישות העפעף התחתון שמתרחשת עם הגיל, אך מצב זה יכול להופיע גם לאחר שיתוק של עצב 7 (פציאליס), לאחר ניתוחים להסרת נגעים בעפעף התחתון, לאחר ניתוחים קוסמטיים/ טיפולים קוסמטיים לעפעף תחתון.

מהו הטיפול באקטרופיון/ אנטרופיון?

הטיפול הוא טיפול ניתוחי, שיטת הניתוח נקבעת עפ״י מידת הסיבוב של העפעף והרקמות המעורבות. לעיתים בניתוח לתיקון אקטרופיון נדרש שתל עור. הניתוח בדר״כ מביא לתוצאה קוסמטית ותפקודית טובה.

2. טריכיאזיס

מהו טריכיאזיס?

טריכיאזיס הינו מצב בו הריסים גדלים באופן לקוי, כך שהם גדלים לכיוון משטח העין והקרנית. מגע הריסים בעין גורם לאודם, תחושת חוסר נוחות, תחושת גוף זר, כאב, דמעת והפרשות. הדבר יכול לגרום לשריטות בקרנית ואף זיהום. הסיבות למצב זה מגוונות וכוללות דלקות בעפעפיים, טראומה וניתוחים.

מה הטיפול בטריכיאזיס?

הטיפול נקבע עפ"י מידת הטריכיאזיס וההישנות של המחלה.

במקרים קלים ניתן לטפל במחט חשמלית, אשר פוגעת בשורש הריס, על פעולה זו לעיתים נדרש לחזור יותר מפעם אחת. 

במקרים מתקדמים יותר, נדרשת כריתה של אזור השערה או ניתוח לשינוי מנח שפת העפעף ואף שחזור מנח העפעף לעיתים עם שתל מרירית הפה/האף.

3. שיתוק עצב הפנים (עצב 7)

מהו שיתוק עצב הפנים?

עצב הפנים (עצב 7) הינו העצב האחראי על התנועה וההבעה של שרירי הפנים. שיתוק עצב הפנים מביא להפרעה בתנועה של שרירי הפנים ועל כן יכול להביא להפרעה בסגירה של העין, בדיבור, באכילה, יכולת להביע רגש בפנים- שמחה, עצב, כעס ועוד. שיתוק זה הוא לרב חד צדדי ועל כן מביא גם להפרעה במראה ומכאן להפרעה בתפקוד היום יומי בחברה.

השיתוק יכול להופיע במבוגרים וצעירים. לרב הסיבה לא ידועה (Bell's Palsy) , אך הוא יכול להופיע גם על רקע של זיהומיים ( כמו וירוס ההרפס), מחלות דלקתיות (כמו לופוס), גידול מוחי, מצבים ומחלות נוירולוגיות, סיבוך של ניתוח, טראומה ועוד.

כיצד מאבחנים שיתוק של עצב הפנים?

לרב החולה יופיע עם חולשה של צד אחד של הפנים, עין אחת תהיה פתוחה יותר והוא לא יוכל לסגור אותה או למצמץ, תהיה צניחה של זווית הפה, קושי לסגור את הפה ואף לאכול, לשתות ולדבר. החולה לא יסבול מכאבים או סמנים נוירולוגים נוספים. האבחנה היא קלינית ע״י רופא מומחה ולאחר שלילת גורמים אחרים ובחינת הגורמים למחלה.

כיצד מטפלים בשיתוק של עצב הפנים בשלב הראשוני?

בדר״כ בשלב הראשוני ניתן טיפול בכדורים המכילים סטרואידים למשך 10 ימים, שכן נמצא כי אם טיפול זה ניתן בתוך 72 שעות מתחילת השיתוק, הדבר יכול לשפר את הסיכויים לריפוי מלא. אם ישנה עדות לזיהום ויראלי הרפטי (למשל נראות שלפוחיות) ניתן גם טיפול אנטי ויראלי.

בשלב הראשוני ניתן גם טיפול לשמירה על העין, שכן לרב העין פתוחה ואין מצמוץ לכן ניתן טיפול בטיפות של דמעות מלאכותיות ללא חומר משמר באופן תכוף, משחה למניעת יובש בעין וסגירת העין בעת שינה. לעיתים יש מקום להזרקת בוטוקס לעפעף העליון על מנת להביא לסגירת העין.

כיצד מטפלים בשיתוק של עצב הפנים בחודשים לאחר הופעת השיתוק?

לרב יש ריפוי ספונטני תוך 6 חודשים, אך ריפוי זה יכול להימשך גם שנה. ישנם אנשים שנשארים עם שיתוק שארי ואז הטיפול בהם הוא עפ״י הפגיעה הקיימת. מבחינה עינית מתבצעים ניתוחים לתיקון מנח העפעף עפ״י הפגיעה הקיימת ולאחר בדיקה יסודית של רופא אוקולופלסטיקאי. בחלק מהמקרים יש מקום לניתוח לתיקון אקטרופיון (כאשר שולי העפעף פונים כלפי חוץ), לעיתים יש מקום לסגירה של חלק מהעפעף (טרזורפיה), השמת משקולת זהב/ פלטינה על העפעף העליון על מנת להביא לסגירתו, הרמת גבה ועוד.

4. שעורה (כלזיון)

מהו כלזיון (שעורה כלואה)?

בעפעפיים העליונים והתחתונים ישנן בלוטות רבות המפרישות חלב החשוב לשמירה על פני שטח העין. חסימה של אחת הבלוטות, מביאה להצטברות הנוזל בתוך הבלוטה ויצירה ציסטה בעפעף. לרב הכלזיון מלווה באודם, נפיחות בעפעף ותחושת חוסר נוחות.

כלזיון יכול להופיע בכל גיל, מבוגרים וצעירים והוא לרב קשור לדלקת עפעפיים (בלפריטיס), היגיינת עפעפיים, שינויי הורמונים (נשים בהריון או אחרי לידה), מחלות עור (אקנה) ועוד.

שעורה איננה מדבקת, אך יכולים להופיע במקביל מספר כלזיונים.

מהו הטיפול?

בשלבים הראשונים מומלץ על טיפול שמרני שכולל קומפרסים של מים חמימים תוך כדי עיסוי האזור מספר פעמים ביום, משחות עיניים עם סטרואידים ושמירה על היגיינת עפעפיים. במקרים מסוימים ישנו צורך גם להוסיף טיפול אנטיביוטי בכדורים. טיפול זה ניתן למספר שבועות ובדר״כ עוזר.

במידה והטיפול כשל, מתבצע ניתוח להסרת כלזיון. מדובר בפעולה קצרה של מספר דקות המתבצעת בחדר ניתוח בתנאים סטריליים. מבוגרים לרב עוברים פעולה זו בהרדמה מקומית לאזור הכלזיון, בילדים הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. הניתוח מתבצע מהחלק הפנימי של העפעף ואין בו חתך חיצוני בעור שיכול להשאיר צלקות.

בתום הניתוח העין חבושה למספר שעות ולאחר מכן החולה נדרש למרוח משחה בעין לעוד כשבוע.

מה ניתן לעשות על מנת למנוע הישנות של השעורה?

חולים אשר סבלו משעורה, הם עם ״נטייה״ להופעה חוזרת של שעורות ולכן מומלץ לשמור על היגיינת עפעפיים. מומלץ על ניקוי העפעפיים עם שמפו תינוקות ומים לפחות פעמיים ביום או באמצעות מגבונים ייעודים לעפעפיים.

5. נגעים בעפעפיים

מהו נגע בעפעף?

נגע בעפעף הוא היווצרות של מסה חדשה בעפעף העליון או התחתון. נגעים אלו יכולים להיות שפירים (לא חודרים את הרקמה) או ממאירים. 

כיצד ניתן להבדיל בין נגע שפיר לממאיר?

האבחנה בין נגע שפיר לממאיר יכולה להיות מאתגרת, יש לבחון היטב את הנגע וכן את האזור בו צמח. שינוי בצבע, בצורה, בגודל, קיומו של דימום או כיב, הרס מבנה העפעף או חסר ריסים יכול לרמוז על גידול ממאיר. לא פעם קשה לדעת באם מדובר בנגע שפיר או ממאיר ולכן נדרשת הסרה ניתוחית של הנגע.

טיפול ניתוחי להסרת נגעים

הטיפול הניתוחי להסרת נגעים שונה עפ"י סוג הנגע (שפיר/ ממאיר) ועל פי האזור שמעורב בעפעף וגודל הנגע. במידה ומדובר בנגע שפיר קטן, לרב הסרה מלאה של הנגע וסגירה מקומית מספיקה. לעיתים כאשר מדובר בנגע גדול נדרש שחזור באמצעות מתלה או שתל עור. במקרה של גידולים ממאירים נדרשות שיטות שונות של הסרה, על מנת להבטיח כי אין שאריות גידול גם בשוליים של הנגע ובהתאם למידת ההסרה, מתבצע שחזור של העפעף.

נגעים בעפעפיים

6. הפרעות תנועה המערבות את הפנים (בלפרוספאזם, ספאזם של מחצית הפנים)

מהו בלפרוספאזם?

בלפרוספאזם ( Benign essential blepharospasm ) היא מחלה נדירה בה השרירים הגורמים לסגירת העיניים מתכווצים באופן בלתי רצוני. הסיבה למחלה איננה ידועה. המחלה מתייצגת בהתכווצות של העפעפיים למשכי זמן קצרים עד ארוכים, באופן קל עד קשה. מחלה זו גורמת להפרעה תפקודית ראייתית לחולים מדרגה קלה ועד לעיוורון פונקציונלי. לא פעם חולים אלו גם סובלים מבעיות עיניות אחרות שמחמירות את המחלה.

מהו ספאזם של מחצית הפנים?

ספאזם של מחצית הפנים (Hemifacial spasm ) היא הפרעה בה מחצית הפנים- המצח, העין, הלחי והשפה מתכווצים באופן בלתי רצוני למשכי זמן קצרים עד ארוכים, באופן קל עד קשה.

פרט להפרעה התפקודית שהפרעה זו גורמת (בלעיסה, בליעה, דיבור, ראיה), הפרעה זו גורמת גם להפרעה במראה החולים, בביטחון העצמי שלהם ובאיכות חיי החולים.

כיצד המחלה מאובחנת?

המחלה מאובחנת ע״י נוירולוגים ורופאי עיניים מומחים לתחום עפ״י ההיסטוריה הרפואית של החולה,הסימפטומים, הבדיקה הרפואית ושלילית גורמים אחרים למחלה.

מה הטיפול במחלה?

נכון להיום, אין טיפול לריפוי מחלות אלו. אולם, ישנם טיפולים שעוזרים להקל על הסימפטומים של טיפולים אלו.

פרופ' זלוטו הקימה את המרפאה המשולבת הראשונה בארץ בשיתוף המכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי שיבא ורואה חולים רבים הסובלים ממחלות אלו.

טיפול נכון מתחיל בבדיקה יסודית של העיניים ובבדיקה האם ישנה סיבה להתכווצויות או גורמים המחמירים את ההתכווצויות (למשל יובש בעיניים) וטיפול בהם בהתאם. הטיפול היעיל והמוכר ביותר היום למחלות אלו הוא הזרקות של בוטוקס- Botulinum toxin type A לאזור השרירים הגורמים להתכווצויות. הבוטוקס מחליש/ משתק את השריר אליו מוזרק ולכן מונע את הספאזם.

לכל חולה צריכה להיות מותאמת תוכנית שונה עפ״י תבנית ההתכווצויות שלו.

ישנם טיפולים נוספים הכוללים טיפול בכדורים למחלות נוירולוגיות, ניתוחים להסרת שרירי העפעפיים, אך טיפולים אלו לא הראו אפקטיביות כמו הטיפול בהזרקת הבוטוקס ולכן לרב נשמרים למקרים שאין שיפור עם הזרקות הבוטוקס.